איזון - מיתוס או מציאות שניתן לקיים אותה?​

איזון אישי

על הכרטיס שנשלף היה כתוב תודה על האיזון

בחרנו אותו כנושא להתבוננות וכתיבה מזויות שונות. אני זוכרת שהדבר הראשון שעלה בי היה הרצון לכתוב על מיתוסים שקשורים לאיזון. עלתה בתוכי שאלה – האם זו מציאות שניתן לקיים אותה או שזהו מיתוס? אנחנו נוטים לחשוב על איזון כאילו היה לוח עץ מונח על כדור שאנחנו צריכים למצוא את הנקודה המדויקת שבה הלוח הזה יצליח לשאת את המשקל שלנו ולא ייפול לצד אחד או אחר ומכאן גם המאמץ הבלתי נגמר לשמור על אותה נקודה מדויקת. אנחנו מחפשים את הפורמולה המדויקת שתוביא לחיים מאוזנים. דרך קלה לשים את כל חלקי הפאזל יחד.

האומנם התמונה הזו באמת קיימת כפי שאנחנו בדרך כלל מדמיינים אותה, של חיים זורמים בנחת וברוגע כי סוף סוף הבנו איזה גודל קופסא דרוש לנו לכל שלב בחיינו? אולי זה בכלל לא העניין? העלתי את השאלה הזו כפוסט בפייסבוק שלי ואלה חלק מהתשובות שקיבלתי ←

"ניתן לקיים אותה. אבל היא לא סטטית. מצאת את האיזון וזהו… את יכולה לנוח.
צריך לקבל ולהשלים עם העובדה שהאיזון כל הזמן מופר ונצטרך למצוא אותו מחדש.
ושוב איזון ושוב חיפוש אחרי האיזון. ברגע שמבינים את זה, הכל הרבה יותר נינוח. כי מבינים שהכל זמני. 
גם הבלאגן וגם האיזון"

 "איזון בהחלט אפשר ליצור ברגע שיש התייחסות לעניין!"

"מבחינתי זה תמיד בשליטה שלנו, אם נרצה מספיק נדאג שזה יקרה ויהיה, נלמד איך להכניס את זה לחיים יותר ויותר,
נקבל כלים שיעזרו לנו במצבים שנרגיש שאנחנו יוצאים מהאיזון."

לקחתי את השאלה הזו גם לקפה הבוקר עם הבן שלי כשהיה חייל והתשובה שלו היממה אותי בבגרות ובדיוק שלה: זה עניין של מינון ותכנון. כי אף פעם, הוא אומר לי, אי אפשר לעשות את הכל בו זמנית ולכן צריך לתכנן כדי שלא נהיה במצב של משהו שהוא מעט מדי או הרבה מדי, וכדי שנשאיר גם מקום לדברים שלא בשליטתנו. הסיבה שמצאתי את עצמי המומה מתשובה של גבר בן 19 היא כי בדיוק החודש התפרסם ספר חדש של רנדי צוקרברג (אחותו של) pick three שבו היא כותבת:

"בעולם תובעני יותר ויותר, נאמר לנו שאנחנו יכולים לעשות הכל – לשמור על חברויות, להקדיש את עצמנו לעבודה, לבלות עם המשפחה, להישאר
בכושר, ולקבל מספיק זמן לישון. אנחנו רק צריכים ללמוד לאזן את כל זה"


אני לא מאמינה בעולם מאוזן לחלוטין. 
אנחנו לא יכולים לעשות את זה כל יום, והנסיון לעשות זאת רק משאיר אותנו מתוסכלים ומרגישים לא מספיקים. אבל נוכל להצליח אם נבחר להתמקד כל יום רק בשלושה!בנוסף, על מנת שזה יצליח לנו אנחנו צריכות להסתכל על שני דברים:

1. מה זה חיים מאוזנים עבורנו כי אנחנו המדד היחיד לזה. אין הגדרה אובייקטיבית מדעית למה זה אומר לחיות חיים מאוזנים
2. מה כרגע נמצא בחוסר איזון? כי עצם ההתבוננות מאפשרת לנו לבחור בו כאחד מהשלושה אני מאמינה שאיזון הוא יותר על זה שכל תקופה בחיינו נמצאת בדף הנכון עם המוזיקה הנכונה

הדימוי הכי מדוייק של זה הוא שחיינו מתנהלים כמו תזמורת אחת גדולה שכל תקופה בחיינו חייבת לקחת בתורה את ההובלה, את המלודיה, את הקדימות.
איזון הוא לא שכל הדברים מקבלים את אותה תשומת לב מתוך המכלול השלם, אלא יותר שכל דבר מקבל את הזמן והפוקוס המתאים. וזה נראה שונה בתקופות שונות בחיים. וזה מה שבסופו של דבר יוצר את החוויה הסובייקטיבית של חיים מאוזנים.

אולי אנחנו צריכות להסתכל על היכולת לנהל חיים מאוזנים כמו היכולת של מנצח התזמורת לנצח על הכלים השונים. פעם זה נשמע חזק יותר ופעם אחר, ואני חושבת שאנחנו צריכים לקבל את העובדה שתמיד יהיה מתח בין התחומים השונים, כך שהדבר הראשון שצריך להבין הוא שאיזון הוא דבר דינמי.

הדבר השני, הרבה פעמים כשאנשים מתייחסים לעובדה שהחיים שלהם לא מאוזנים הם למעשה אומרים אני צריכה לנוח. וזו התחום הראשון שאני ממליצה ללכת אליו:

  •  האם את ישנה מספיק?
  • כמה שעות את ישנה בלילה אולי את בכלל זקוקה לשנ"צ?
  • מה את עושה כדי לחדש את עצמך, את המאגרים שלך?
  • האם את יוצרת לעצמך להתאוששות אחרי תקופות עמוסות?
  • האם יש לך זמן להתבוננות, זמן בהייה, זמן יצירה?


אנחנו לעיתים מבלבלים חיים מאוזנים עם מנוחה. 
מה שיותר נכון לומר הוא שבחיים מאוזנים יש גם מנוחה. יש התייחסות לקצב אישי, למרחב, ולשונות האישית. 
לדוגמה, באיזה שלב אני בחיים? האם אני פנויה? עם ילדים צעירים או ילדים בוגרים?

כי כשילדיי בוגרים אני יכולה פשוט לקחת לעצמי זמן מנוחה כשאני בוחרת,  ואם יש לי ילדים צעירים, זמן מנוחה הוא משהו שצריך לנהל עבורו משא ונתן. לרוב עם עצמנו,
לעיתים עם השותפים שלנו בחיים וליצור הסכמות.

והדבר השלישי שצריך להבין לגבי איזון הוא:
שאיזון דורש התכוונות. זה לא משהו שקורה לנו במקרה זה דורש תכנון. זה מתחיל מהתבוננות על התמונה האישית שלנו. מה זה אומר בשבילנו. מה הדברים שאנחנו רוצים להכניס לתוך תמונת החיים המאוזנים האישית שלנו בנקודת הזמן הזו. והדבר המשמעותי בתמונה הזו הוא שגם אם נראה לנו כרגע שאין לנו אפשרות להכניס לחיים שלנו את הדברים שנמצאים בתמונה הזו, המפתח הוא להביא לשם כוונה וליצור תוכנית שתביא אותנו לשם. 

אגב, אם את רוצה עזרה בתכנון אני מזמינה אותך למועדון ארוחת הבוקר הקרוב שיעסוק בדיוק בזה. 

עכשיו זה בידיים שלך! 
אני אשמח שתשתפי כאן את מה את מכניסה לתמונת החיים המאוזנים שלך, ומתוכה מה השלושה שאת שמה עליהם כוונה היום.

עוד פוסטים-

שיהיה לך בהצלחה

על שיחה אחת שבה נתנו מענה ל 5 שאלות שבאו ממש מתוך הלב ואיפשרו להרחיב ולהגדיר מחדש מה זו הצלחה

קרא עוד »

מה למדתי מאבא שלי על ניהול משא ומתן

היה לנו נוהל שבת קבוע, הוא היה מעיר אותי ומזמין אותי להצטרף אליו לקניות בשווקים. לריחות ולטעמים של אותם ימים תמימים היו גם צלילים. צלילי קולו הנמוך של אבא שלי מתמקח עם הסוחרים, והם מצידם עונים לו באותה מטבע וכל הסיטואציה היתה מלווה בחיוך ובתחושה נעימה.

קרא עוד »

אני מזמינה אותך להירשם פה על מנת שנוכל להפגש אצלך במייל,
עם מידע נוסף על חיים מאוזנים במציאות דינמית